בית מיכל הוא מרכז תרבות קטן ואינטימי לעשייה אמנותית, אינטלקטואלית ואיכותית.

במקום ספריית ילדים ונוער עשירה ומגוונת בעברית ובאנגלית וחוגי יצירה לילדים. בערבים מתקיימות בבית פעילויות תרבות שונות כגון מפגשים עם סופרים, משוררים ומוזיקאים, הרצאות בנושאים שונים, הקרנות סרטים ייחודיים ושלל אירועים חד פעמיים. 

בגלריית הבית, "גלריה 10", מוצגות תערוכות מתחלפות של מיטב האמנים בעולם האמנות הישראלית העכשווית. 

במהלך הקיץ , התערוכות המוצגות בגלריה  מיועדות בעיקר לילדים ועוסקות בנושאים שונים הקשורים בספרות ילדים.



 ספריית בית מיכל לילדים ונוער

איור:  אפרת-קולר מלמד עבור 'סיפורים בשדרה'- שבוע הספר 2011 ניהול אמנותי: שלומית גרנות ודפנה מנור, בית מיכל

שעות פתיחת הספרייה:

אחה"צ   א', ב', ג ', ה'    16:00 - 19:00   

בוקר     ב ', ד'              09:00-12:00

רביעי אחרי הצהריים - סגור, הספרייה סגורה בימי שישי ובערבי חג.



בית מיכל שמח להזמינכם

ילדים, הורים, סבים וסבתות

למפגש פתיחת תערוכה חגיגי, עם שירים והצגת תאטרון - סיפור


"אבא עושה בושות" /  מאיר שלו






יום שישי| 19/7/19 | 11:00 


הכניסה חופשית 






תערוכת קיץ 



התערוכה המבוגר האחראי כוללת איורים של מיטב המאיירים הישראלים ובהם אראלה, אריה נבון, דני קרמן, יוסי אבולעפיה, אלונה פרנקל, רינת הופר, דוד פולונסקי, יניב שמעוני, רותו מודן, בתיה קולטון, לנה גוברמן ועוד.

התערוכה מזמינה את הצופים - ילדים ומבוגרים גם יחד - לביקור חוזר בילדות הנשכחת ובילדות העכשווית, תחת עיניהם הפקוחות של כל אותם גיבורים מבוגרים שליוו ומלווים את ילדי ישראל עד עצם היום הזה.

לא כל הדמויות המשמעותיות בספרות הילדים הישראלית הן ילדים. לאורך השנים צצות ומופיעות עוד ועוד דמויות של אנשים מבוגרים, אשר כובשים את לבבות הילדים ומותירים את חותמם בזיכרונות ילדותם.

דודי שמחה והדוד אריה, חנן הגנן והגמד סיפורון, המפוזר מכפר אז"ר וסבתא יוכבד, מר גוזמאי הבדאי והמורה שמילקיהו – הם ועוד רבים וטובים מלווים את ילדי ישראל זה עשורים רבים, באהבה, בחום, בתמימות ובאנושיות מעצימה ומתגמלת.

(איור: יניב שמעוני. מתוך סדרת הרפתקאות דוד אריה מאת ינץ לוי)









כבר היה:                                                    








סדנת יצירה בפסח 2019



סדנת יצירה בחנוכה בנושא חושך ואור








תערוכת קיץ 2018 






תערוכת קיץ 2017  





העץ הנדיב  





תערוכת קיץ 2016 



מתוך העיתונות: כתבה ב'עכבר העיר' על התערוכה שמוצגת בבית-מיכל (21/7/16)  עכבר העיר 

אם לא תאכל יבוא מאייר: איך הפכו ציורי הילדים מאוטריטה לחבר? 

איך השתנה ייצוג הילדות מימי קום המדינה ועד היום, אילו מסרים אפשר להעביר בסיפור לפני השינה ואיך כל זה קשור לקוריאה הדרומית? תערוכה חדשה בוחנת את אבולוציית איורי הילדים באמצעות עבודותיהם של רותו מודן, מישל קישקה ואחרים


איור של עינת צרפתי, מתוך: סיפור אחרי השינה מאת שהם סמיט. 2014. הוצאת כנרת

מי לא זוכר את אורי והבלון הירוק מ"חמישה בלונים", את הקיפוד מ"שמוליקיפוד" ואת העץ שובה הלב מ"העץ הנדיב" של המשורר והמאייר סילברסטיין? כולנו גדלנו עליהם, שיננו את הסיפורים ונהנינו מהאיורים המופלאים שעד היום נמצאים בראשנו. עם השנים התפתחה תעשיית הספרים והביאה עוד ועוד שחקנים חדשים לזירה, ואיתם כמובן איורים מז'אנרים שונים. "תחום האיור הישראלי הפך בשנים האחרונות לאימפריה של ממש הודות לעבודה המופלאה של המחלקות לאמנות חזותית, ולעבודה מוזיאונית ברוכה של גופים כמו אגף הנוער של מוזיאון ישראל, המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון וספריית בית אריאלה", אומרת מיכל פז-קלפ, עורכת ספרי ילדים, נוער וקומיקס בהוצאת כנרת. בכובעה הנוסף פז-קלפ אוצרת את "חוקים ושבירתם", תערוכה שנפתחת השבוע בבית מיכל, ברחובות, העוסקת אופן שבו מוצגת הילדות באיורים ישראליים עכשוויים. "האיור כיום זוכה ליחס מקצועי ומכבד שמעודד יצירה איכותית, ויש בישראל דור מופלא של מורים שמטפחים דור חדש ומוכשר של יוצרים. ישנם מגוון כיוונים, סגנונות ואמירות, שהמשותף להם הוא יכולת אמנותית גבוהה ויצירתיות מדהימה", היא מסבירה.

לצפייה בכתבה המלאה, העתק קישור :
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,610,209,81115,.aspx





 




 

















אירועי שבוע הספר  








בית מיכל מקום לתרבות


19- 2018 | גְּדֵרוֹת


לבאי הבית, 


החוט התמטי השנה נולד דווקא מהתמיהה שלי על ריבוי הגדרות הפיזיים במרחב הציבורי, שנועדו כנראה כדי להגביר ביטחון ולהרגשתי עושות גם את ההיפך, מגביהות פחד ולב.  רציתי להבין עוד מזה בכל מיני תחומים, במרחבי המחשבה, האמנות, היצירה והנפש. חשבתי על הצורך האנושי בהגדרות בהקשר של זהות ושייכות ועל כך שהן משתנות כל הזמן, כי האנושות משתנה, מגדירה את עצמה מחדש. בעת הזאת, הגדרות יסוד כמו 'דמוקרטיה' או 'צדק' מוטלים בספק, לא יעלה על הדעת, עולה על הדעת.

מצד אחד הרמת ראש וגאווה, אתנוגרפית או מגדרית,  ובמקביל עלייה בגזענות ובמופעי שנאה. יש מי שרוצה לשנות את גבולות ההגדרה, יש מי שפוחד מהשינוי. הגבולות ניידים, לטוב ולרע.

במהלך השנה, המפגשים עסקו בגדרות מפרידים ובגדר חיה. ביכולת לדלג מעל גדר של מוסכמות או מכשול ומגבלה. במכשול של שפה, חירשות , גזענות, הומופוביה, דת.  או מכשולים פנימיים כמו חרדה.

אברהם סוצקובר משורר ומהגר, נשאר מחוץ לקאנון הספרות העברית, כי לא יכול היה לשורר שפה אחרת מיידיש

המשורר אבות ישורון הושתק מחוץ לגילדת השירה בגלל התבטאות פוליטית, 

דיויד ברוזה מתעקש לחבר בין מערב ירושלים למזרחה, הדס עפרת מתעקש להציב עבודת אמנות על קו הגבול כדי להדגיש מה משני צידיו 

מיכל אביעד בודקת את הגבולות בין קרבה להטרדה וניצול בין גבר לאישה שעובדת איתו, עלמה קלברמן שרה את המגדר שלה בקול, אופיר טריניין מתעד אב משפחה שמשנה את הזהות המגדרית שלו

שמעון אדף מתבונן בזהותנות, יהושוע סובול בגטאות מחשבתיים

יעל אוליאל בשינוי והגדרות בעיצוב , אורלי קסטל בלום בגבולות שעברה ביצירתה

אורי רוזנוקס בזכות הצעקה של כל אזרח ובניסיון לשבור חומה באמצעות מחאה

אלעד כהן בהורות משותפת של שני חירשים לילדים שומעים

שרון רוטברד בשפת המלחמה וההתבצרות שחלחלה אל יסודות השפה האדריכלית הישראלית  

מלכה פיוטרקובסקי בסלילת דרכה כרבנית בין רבנים, יונתן קונדה , אביגייל קובארי באזורי הגבול בין הדתי לחילוני

עמית דרורי בונה קופים מכאניים ומתבונן דרכם באנושי, דרור בורשטיין ואיתן בולוקין מתבוננים בהייקו בין האדם לחיה 

נאווה פרנקל מבקשת לגעת בהבדל בין לדאוג ל .. ולחפש.  (i look after)

קבוצת התיאטרון של רות קנר ממששים יחד עם הקהל את המילים גבול -גדר -ומגדר,

ד"ר ניצה קרן הביאה לשולחן המרתון הספרותי, משוררת ותאורטיקנית ממוצא אינדיאני- מכסיקני - גלוריה אנזלדואה, שבשנות ה70 קבעה את המושג 'אזורי גבול' והציעה להגדיר זהות, לא כשייכות לקבוצה עם מאפיינים ברורים של גזע , אתניות , מין ולאום אלא כמרחב כלאיים, תערובת. מצב של להיות בו זמנית "גם זה וגם זה" ולא "לא זה ולא זה" ,כך שאפשר לקחת חלקים מכל אחת מהתרבויות וליצור בעזרתן משהו חדש, לא לאבד זהות, להעשיר . לגדול . 

יש גדרות גבוהים במקומותינו , כל מי שהגיע לבית הזה השנה, מחפש פתחים ומעברים.  

תודה מעומק ליבי , לכל האמנים והיוצרים שהסכימו להזמנה שלי ושיתפו עם היצירה, הרעיונות, המחשבות והרגשות שלהם.


לאמנים לחוקרים וליוצרים

דיויד ברוזה  

אלי מגן ועדי רנרט  

אלה רונן 

עלמה קלברמן 

שחר אריאל

דורון טלמון 

אביגייל קובארי וזיו זק

להאור רובין, עדן ליברמן, עומר ריז'י, ניסן ונטורה, רמי אונטרואסר 


הדס עפרת  

שמעון אדף 

יונתן לוי 

דרור בורשטיין ואיתן בולוקין 

אורלי קסטל בלום 

יהשוע סובול 

יונתן קונדה  

תהילה חכימי  

הרב דניאל אפשטיין  

שרי שביט ומאיה קוסובר

רינה ברוך 

ד"ר יעל שנקר

ד"ר ניצה קרן

שי שבתאי

אוריין מוריס 

נתלי פינשטיין 


אורי ברבש 

רנא אבו פריחה 

אופיר טריינין

עמיחי חסון

מיכל אביעד

עמית דרורי  

נתי אדלר

נאווה פרנקל 

עופרה שראל קורן

אסף סבן

אורי רוזנווקס


שרון רוטברד

יעל אוליאל

חגי מרום

מלכה פיוטרקובסקי

רות קנר וקבוצת התיאטרון של רות קנר- שירלי גל , טלי קרק, רונן בבלוקי ועדי מאירוביץ' 

 

לאמנים שהציגו בתערוכות :

'קו גבול' : מור גל,  מיכל אדלר,  סוהא תרתיר , איראדה ג'ומעה, סימה לנדא , אופירה שפיץ

'ממקום למקום' : רונן זן , מיכאל שבדרון , אור שלומן , איתי שמואלי,


עוד תודה ל

גידי אביבי, אורה ומיכאל מ'מילתא',  יאיר קידר , סהר מתיאטרון ה'זירה', שירה של קבוצת התיאטרון רות קנר, גלעד אדמוני ושרון ארביב ,יעל אופנבך,  דניאל מ'אברא' סרטים, ליאור מ'אלגרו', דפוס ש.ה.ר,  קולור טאץ', פסטיבל דוק אביב, אבישי ויסברג 


תודה גדולה

לנועה ידלין אוריין מוריס, שי שבתאי, ד"ר ניצה קרן על סדנאות הכתיבה והקריאה המרתקות

לאסף טנא על הוראת הצ'י קונג

תודה למתנדבים שעוזרים לנו בשוק הקח תן - אורי רוזנברג, יעל יוסף, מריה גרסריו, דויד תירוש שירי פינקמן ועינב גבריאל

תודה לקובי סער שליבו עדיין תמיד מוכן לעזור לנו כשאנחנו צריכים

תודה לצוות הספרייה כריס סבסטיאן יאיר סבו  ובמיוחד,לשלומית דמתי , שהיה לי את העונג הגדול לעבוד איתה יותר צמוד השנה,

לאיילה ויצמן שבזכותה הבית טרי כל בוקר, לחנה נודלמן פאוסט על התבונה והרגישות בצילומי המפגשים, לאורלי עפגין על העזרה האדמינסטרטיבית השוטפת,  לאילן שלום ולעד ישראלי שאחראיים על הסאונד הנהדר והאנרגיות הטובות במהלך השנה, לכרמית בלומנזון על האמנות הנפלאה שהיא מלקטת,  ליובל שטייגל על העזרה הטכנית  וידי הזהב, לדינה צמיר  שנעמה לי מאד , לצערי ולשמחתה ממשיכה הלאה לעולמות חדשים ואני מאחלת לה נפלאות, לד"ר אורי אליס ממדור הספרות על התמיכה המשמעותית בפעילות הבית, לאיציק עובדיה מנכ"ל החברה העירונית ולשפרה כהן ראש אגף התרבות בחברה על האימון והתמיכה,

חיבוק מיוחד לשלומית , ליעל וירון כהן  ולכם, שאתם באים לכאן שוב ושוב באמון בציפייה ובשמחה .

קיץ נפלא, ניפגש בשנה הבאה

דפנה


     

     

   

      

   

       

   

     

     

    

     

    

          

  

  

     

   

   


  

   

    

  

 



גדר והגדרות, גבול ומוגבלות, חומות ומכשולים, חסימות ומעברים. 


לצפייה בתוכנייה נובמבר - פברואר 18/19 לחץ כאן 
לצפייה בתוכנייה מרץ - יוני 2019 לחץ כאן

         
 

סדנאות 2018-19  

לפרטים והרשמה לסדנאות בשנה הבה ניתן לכתוב ל betmichal.office@gmail.com


מיני מרתון ספרותי: אזורי-גבול | ד"ר ניצה קרן

"אני אשת גבול", מסבירה היוצרת הצ'יקאנית, גלוריה אנזלדואה, המעניקה לזהותה התרבותית הלאומית הכפולה מעמד ייצוגי לתיאור זהות הכלאיים של אנשי העולם החדש.

מפגש ספרותי חד-פעמי, על אזורי-גבול גיאוגרפיים, תרבותיים, נפשיים, לשוניים בספרות, המציב במוקדו את ספרה רב-התהודה של אנזלדואה, 'אזורי-גבול' יצירה אוטוביוגרפית, תיעודית, פואטית רב-לשונית, הממוקמת על אזור-הגבול שבין ארצות-הברית למקסיקו, קוראת תגר בעצם מהותה על גבולות ומגבלות, ותוצג על רקע אזור-הגבול המקומי בדרומה של ארצנו. בתוך כך ואגב דיון בתרבות אזורי-הגבול, על מאפייניה הממוקפים, יוצג רומן התצלומים של רונית מטלוןזה עם הפנים אלינו (1995), כמו גם יומן המסע של מיכל גוברין, מעשה הים – כרוניקת פירוש (2000).

"ספר זה מוקדש לכל המקסיקנים משני עברי הגבול", מציינת אנזלדואה בפתח ספרה, ברי המזל, המצטופפים במשכנות העוני בשולי עריה המשגשגות של ארצות-הברית של אמריקה, ואחיהם מסיגי הגבול, הנמלטים מאימת משטרת ההגירה של ממשל טראמפ. בתוך כך הופך אזור המריבה העכשווי בין עולם ראשון משגשג ומדושן עונג לעולם שלישי מזה רעב, למטפורה, והמושג אזור-גבול מקבל מעמד של מושג מפתח בשיח העכשווי.

  

 

     

ד"ר ניצה קרן, מחברת הספרים: כמה מלים על הכתיבה: יוצרים ישראלים מדברים על כתיבה, ספרות ופואטיקה (מופ"ת, 2003); כיריעה ביד הרוקמת – נשים כותבות והטקסט ההגמוני ("פרשנות ותרבות", בר-אילן, 2010); מכשפי השבט – אובות פואטיים וידעונים ספרותיים (עומד לצאת בסדרת "פרשנות ותרבות", כרמל ובר-אילן).

יום שישי 14/6/19 בשעה 10:00 

אורך המפגש כשלוש שעות, השתתפות: 80  ש"ח

לכתוב פרוזה I נועה ידלין 


סדנה לכתיבת פרוזה , פעם בשבועיים מנובמבר- יוני 
הסדנה מלאה 2018/19



קרוא וכתוב I אורין מוריס

ימי שלישי | 12:30 -10:00  

קבוצת כתיבה בה דנים הן בטקסטים מספרות העולם והן בטקסטים של באי הסדנה. על פי רוב מתחיל בסוגיה פואטית,

קריאה בטקסטים, סבב הערות וסיכום של המנחה והכותבים.

מנחה, אורין מוריס, מחבר הספר 'לרגל עבור מקום אחר' ומבקר ספרות  (אתר 'וואלה! ',״מקור ראשון״, עיתון ״הארץ״ , מגזין הספרות המקוון ״הפתיליה״ ובאנגלית מגזין ״טאבלט״)

לפרטים נוספים אפשר לפנות למייל orianmo76@gmail.com 

הסדנה מלאה 2018/19



להבין או לא להבין: מדרש שייקסיפרי  | שי שבתאי

ימי שני | 22:00 -20:00  אחת לשבועיים


על אף כל שבילי הפרשנות שנסללו במהלך השנים, נשאר ב'המלט' יסוד חידתי ולא מפוענח, ואולי הוא הדבר שהופך אותו ליצירה גדולה באמת. לאורך עשרה מפגשים נחקור כיצד מצליח מחזה אחד לקפל ולהכיל בתוכו שאלות קיומיות, פילוסופיות, תרבותיות ואנושיות בסיסיות ; באמצעות נקודות מבט שונות - היסטורית, תרבותית, פסיכולוגית ומטא- תיאטרונית, נבחן את השאלות הגדולות שהמחזה מעלה לגבי אהבה, משפחה, שלטון, טירוף, אמנות, דיכאון, גורל, חיים ומוות ונגלה פנים נוספות של הטקסט המורכב הזה, ושל התרבות שלנו. המפגשים כוללים קריאה משותפת ומדוקדקת בטקסט, ודיון בקטעי פרשנות ובעיבודים מגוונים.

מנחה: שי שבתאי מחזאי, דרמטורג, מרצה ובמאי, מייסד פרויקט המחזאים,  זוכה בפרס קיפוד הזהב למחזאי השנה בפרינג', 2015, זוכה פסטיבל צו קריאה 8 בצוותא, מנחה סדנאות כתיבה ובמה באוניברסיטת תל אביב,מרצה באוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר למשחק,  ייסד את פסטיבל SMALL , בוגר תואר שני לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב.


תרגול צ' קונג I אסף טנא
בחצר הבית מתקיימים למידה ותרגול צ'י קונג; דרכים חדשות להניע את הגוף והנפש, חיזוק הקשר בין התנועה לנשימה, והרחבת גבולות הגוף 

ימי שישי | 10:00-9:00 
ימי שלישי | 21:00-20:00

השתתפות חד פעמית : 40 ש"ח
כרטיסייה של שמונה מפגשים ללא הגבלת זמן- 360 ש"ח 

כבר היה:                                                         









 

















עונה קודמת:                                                               

18- 2017   | קֶרֶב לב   

רגש ושיח רגשי, קתרזיס , תום  לב , עומק לב, פתיחות מול שמרנות, אינטימיות, לב וקרבה. 

לצפייה בתוכנית נובמבר - פברואר 2018    

בצפייה בתוכנית מרץ- יוני 2018  























 

 
  

 

  
     

 

​​
 

  

 

   

 

 

      

  

​ 
  ​ 

   

 

  

       

 ​
​ 

 

 
​​
 
                        

  

​​
 ​
 




במהלך השנה                                     

סדנאות לכתיבה מיכל  |  נעה ידלין 

 סופרת ומרצה לכתיבה יוצרת, כלת פרס ספיר לספרות לשנת 2013. ספריה: "בעלת הבית" (כנרת זמורה-ביתן, 2013), "חיי מדף" (כנרת זמורה-ביתן, 2010) ו"שאלות קשות לאללה – אתם שואלים, אלוהים משיב" (חרגול/עם עובד, 2005). סיפורים פרי עטה התפרסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות ואף תורגמו לשפות זרות. מאמר פרי עטה, "הדיקטטורה של הרגש", נכלל בבחינת הבגרות בלשון ובהבעה לשנת תשע"ב. ידלין פרסמה טורים ומאמרים רבים בעיתונות והגישה פינות ברדיו ובטלוויזיה. בשנה הקרובה עומד להתפרסם ספרה החדש, ויתקיים עימה מפגש על הספר בבית מיכל.

שתי סדנאות , ערב ובוקר , אחת לשבועיים

סדנת ערב: יום שני 20:00


​​תרגול צ'י קונג  |  אסף טנא 


מידי שישי
​ושלישי​
 בחצר בית מיכל, יתקיימו תרגול ולמידה של דרכים חדשות להניע את הגוף והנפש, 
חיזוק הקשר בין התנועה לנשימה 
והרחבת גבולות הגוף. מנחה: אסף טנא
ימי שישי בשעה 09:00 
​ימי שלישי בשעה 20:00

כרטיסייה לשמונה מפגשים - 360 ש"ח


מדרש שירה אלכס בן ארי 

בית מדרש לשירה עברית. אחת לחודש בימי שישי מנובמבר עד יוני, מפגשים מעשיים הכוללים קריאה מדוקדקת של שיר וניתוחו עם המשורר אלכס בן ארי.

הסדנה יוצאת לחופש. נעדכן בהמשך מתי ואם תחזור.





כבר היה :                                                               

יום העצמאות 70 שנה לישראל 

לפעמים צריך להתרחק כדי לראות משהו מקרוב. בייחוד אם המשהו הזה מוכר מאוד, מוכר כמו הדגל, כמו ההימנון,כמו הצפירה של ערב יום הזיכרון והזיקוקים של יום לאחר מכן, כמו החיים שלנו כאן שאותם הם נועדו למסגר, למשמע, לחגוג.  

"התקווה 69", פרויקט שירה של המשורר אלכס בן ארי שראה אור לאחרונה, עושה בדיוק את זה.

זהו ספר שמציף את קוראיו ב-69 גרסאות של ההימנון שיוצרו באמצעות מילון אבן שושן. זרים ומוכרים בו בזמן, שכפולי התקווה המשובשים האלה מפגישים אותנו מחדש עם הריבוי השוקק, הסואן של שפתנו ושל חיינו כאן.  

לכבוד שנת העצמאות, הנה הגרסה המיוחדת הבאה, שלא הספיקה להיכלל בספר:

התקווה מספר 70.

חג שמח ומלא בלבול ושפע שיהיה לכולנו.

 

התִּשְׁבֹּרֶת 

כָּל עוֹד בַּלַוְיָן פְּנִימָה

נְשִׁיקַת יַחַשׂ הוֹמִיָּה

וּלְפוֹנוֹלוֹגְיּוֹת מַחְמָד קָדִימָה

עֲמָלָה לְצְמִיתָה צוֹפִיָּה

 

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּשְׁבָּרְתֵּנוּ

הַתִּשְׁבֹּרֶת בַּת שִׁצְפּוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַסְקָן חָפְשִׁי בְּצְמִיתַתֵנוּ

בַּגְרוּת צְמִיתָה וִירוּשָׁלַיִם

(אלכס בן ארי . שיר מספר 70 בפרויקט התקווה)





 


     




---------------------------------------

עונות קודמות :                                                               

'קשורים'   נובמבר-יוני 2016/17 

לצפייה בתוכנייה אירועי נובמבר - פברואר 2016/17 

מרץ- יוני 2017


לצפייה בתוכנייה אירועי מרץ- אפריל 2017 

'קשורים' 2016/17

המפגשים השנה עסקו בקשרים והקשרים. חשבתי שיהיה מעניין לצלול למהות הקשר בין אנשים, אויבים ורעיונות. להתבונן בפלונטרים ובהתרה, עניין אותי לעסוק בחיבורים, בתפרים ובמציאת הקשרים מעוררי מחשבה ומשמעות. המפגשים עסקו בקשר בין העבר להווה בקשרי דם ומשפחה, בהקשר של המדיטציה ליהדות, ההגירה לשייכות, בין מוזיקה לתיקון וריפוי, ב-DNA מוזיקלי, ברב תרבותיות, בתשוקה, בשפה , בקשר בין דימוי למציאות, בין חשיבה יצירתית ליכולת אמיתית לשנות, ובקשר שאפשרי לייצר בתוככי המון אנושי באמצעות תדר של כוונה,  לקירוב לבבות, ביחס בין המסגרת המשותפת ליום-יום של החיים בתוכה, ריבוי הקולות והנראטיבים לצד, לעיתים כנגד, האינטרס המשותף, העברית כתשתית משותפת וכסרח עודף . בהקשרים של המושג  'תקווה' .

תודה רבה רבה לכל אלו שנענו להזמנה שלי ושיתפו ביצירה, ברעיונות ולעיתים קרובות גם ברגשות שלהם.

תודה גם למתנדבים שעזרו לנו מאד בשוק קח-תן, לתומכים, ולצוות,לעוזרים במלאכה היומיומית ושאכפת להם, עד ישראלי שאחראי על הסאונד הנפלא, כריס סבסטיאן מהספרייה, טוני יוסקוביץ' שמעצבת את הפוסטרים היפיפיים, חנה נודלמן פאוסט שיודעת לתרגם ויזואלית את מה שמתרגש כאן, לאיילה ויצמן, לאבישי וייסברג  אורלי עפג'ין, לאורית גידלי ואלכס בן ארי שתמיד ששים להיות שותפים להרפתקאות הרוח. לאורה ומיכאל מ'מילתא' על שיתוף הפעולה הטבעי והנעים.

תודה רבה לקובי סער, המנהל הטכני שבזכותו הכל במקום ועובד, לשירי פינקמן חביבתי, יד ימיני, שהצטרפה השנה אבל כאילו היתה כאן מאז ומעולם ומעלה סטנדרטים של אסתטיקה ונעימות. כרמית בלומנזון אוצרת גלריה 10, שלומית גרנות שותפתי ליעל וירון כהן היקרים לי באופן מיוחד, ולכם תודה, שאתם באים לכאן שוב ושוב בציפייה, בשמחה ובאמון.

העונה הבאה בבית מיכל תיפתח אחרי החגים. חופש נעים ולהתראות בעונה הבאה  :-) 

דפנה מנור


        

 

    

  

   

 

      

   

           

    


     

 

      

   

  

 




אירועי הבית בית מיכל 2015-16 

על החיים ועל המוות

2015/16

 


לפני שנה וחצי, באחד הבקרים הראשונים בהם חיממה השמש את האדמה בשלהי חורף סוער, אמא שלי הפסיקה לנשום. הפגישה הזו עם המוות, הפיזי, וההכרה שבאה בעקבותיה היא כל כך מטלטלת, שהיא עלולה לזרוק אותך לתוך אזורים של חוסר תכלית, שבהם אין טעם. יש כלום. ובחרתי שהתמה המרכזית שתשזור את האירועים בבית מיכל תהיה 'על החיים ועל המוות'. זו הייתה שנה מעניינת ומלאת מחשבה ורגש.  המפגשים התייחסו למוות ביצירה, לצער הפרידה ולפחד המוות, לפרידה מאם, רקוויאם יהודי, שירי המוות היפנים , הגיבור הטרגי , בחירה , המשחק החיים, תשוקה, היש, משמעות, תעוזה, אומץ לב.

היו מפגשים בהם חשבתי לעצמי שאני ברת מזל, שיכולתי לגייס לטובת עצמי את מיטב היצירה והרעיונות כדי שילוו אותי בשביל העצב והצער ויעזרו לי להבין גם בלב.

וגם הבית הזה קשור למוות ולחיים. כשהייתה בת 12, מיכל (מיקי) כהן,  שהתה עם משפחתה בעיר ניוטון במדינת מסצ'וסטס. בביקור ראשון באגף ספרי הילדים בספריה הציבורית בעיר, היא הופתעה לגלות שהילדים מוזמנים לעיין בספרים, למשש, להריח ולעלעל בדפיהם לפני שהם בוחרים איזה ספר לשאול, אם בכלל. עד אז הכירה רק ספריות בהן ספרנית מלומדת הייתה ממליצה לילדים על ספרים מתאימים, הייתה נעלמת מאחורי דלפק גבוה וחוזרת עם ספר או שניים בידה. מיקי החליטה שיום אחד, גם היא תקים מקום כזה, בו ילדים סקרנים, אוהבי ספרים, כתיבה ואמנות ירגישו חופשיים. בית לילדים ולספרים.

בערב סוכות, 1978, יום הולדתה ה17, מיקי נהרגה בתאונת דרכים בטיול לסיני עם חברים אהובים.
היא היתה ברוכת כשרונות, ציירת נפלאה וכותבת קולחת ורגישה.
היא אהבה לעצב ולתפור את בגדיה, היתה מקורית בחשיבתה, מרדנית ופרובוקטיבית.
היא שנאה להצטלם ואהבה ללכת יחפה וזקופת קומה.
כבר 30 שנה בית מיכל מפיח חיים בהשראתה, יום יום : מתקיימת בו התמצית של הנוכחות שלה שנשארה בעולם,  מחשבה חופשית, יצירה, אמנות , אהבה לספרות שירה ומילים, איור, ציור,  יופי, כישרון, אינטימיות, קשב, חוכמה. וכל אלה בקן חמים ונעים ואסטטי שמזמין גם לילדים וגם למבוגרים, לפתוח חלונות לעולם הדעת והלב, כמו שתרבות ואמנות טובה יכולה לעשות.

אז תודה לכם על החום והאימון שאתם מביאים איתכם פעם אחר פעם. ותודה מיוחדת לכל האמנים והיוצרים שהגיעו לבית מיכל השנה.

למשוררים לכותבים ולסופרים: דויד גרוסמן, חיים גורי, עמוס עוז, אגי משעול, אורית גידלי , קרן קוך, שי דותן, אלכס בן ארי , דרור בורשטיין, איתן בולוקן, ליאת קפלן, יעל דיין, חביבה פדיה, חגי ליניק,

לבמאים: סילבן בייגל אייזן "עד קצה הזריחה" ו"הגלויה האחרונה" דורון ג'רסי "היה  היה מלך : ניסים אלוני בשלוש מערכות, שתי תמונות ביניים ואפילוג" רותי וולק "בובה ממוכנת", רני מידן "בית חרושת לגלידה" , מיכל אביעד "לא רואים עליך" , אבי לוי ואבי בלקין "פתלתל", חוני המעגל "אייקון בשר ודם", סיוון ארבל "העלמה בלובשטיין. רחל", יאיר קדר "המעורר י"ח ברנר" לירן עצמון מפיק " פרינסס שואו", דורון צברי "מגש הכסף"

ליוצרים: רות קנר וקבוצת התיאטרון של רות קנר:טלי קרק, שירלי גל שגב, רונן בבלוקי, יעל מוצפי, עדי מאירוביץ'

איתי טיראן

פדרו גראס, ענת דרימר, זיו הרמלין שד"ר, אלן פותלס, איציק פצצתי, נילי קופלר, עמית אולמן ועמרי מור , חברי הפואטרי סלאם

למוזיקאיםרותם בר אור ( ANGELCY), פרץ אליהו, בועז כהן, דן תורן GULASA יגאל מזרחי, בן איילון, יאן איילון והילה אפשטיין, מאיה משעול דקל טוביה ומיכל חכם, מיקה קרני

שם טוב לוי

למרצים: ד"ר יעל שנקר , ד"ר עומרי הרצוג, ד"ר אורי ש.כהן, ד"ר אבי גרפינקל, פרופ' יעקב רז, הרב דניאל אפשטיין

לאמנים שהציגו בגלריה 10 : אסף אבוטבול, הדס אמסטר, ענבל מארי כהן, מורן קליגר פלג דישון וליאור שור  ('על חבל דק') דביר כהן, רויטל לסיק, עדי עוז ארי ('השונה הלא מוכר והזר ')

למנחים: אלכס בן ארי על מפגשי מדרש השירה המענגים, נועה ידלין שהצטרפה השנה להנחות סדנת כתיבה וכבר מרגישה משפחה, ד"ר יעל שנקר על שיזמה הביאה וראיינה את חיים גורי ויעל דיין , ד"ר ניצה קרן ורחל משורר על סדנאות הספרות הנפלאות  ואסף טנא על סדנת הצ'י קונג המרפאת.

וגם תודה ל

דויד תירוש , אפרת לוי , כרמלה חפר, שרית הרמתי, (תיאטרון רות קנר), עמיר איילון (Gulasa) גידי אביבי ומיקי לרון (אפוס ), דפוס שהר, ליאור ועדי מאלגרו,  ירון לבנה (בית חרושת לגלידה), שלי מסוכנות פרי כפרי, אוריס אליס מנהל המחלקה לספרות במשרד התרבות, קלאודיה לוין , שי לוי, ניצן אופיר ולירן עצמור (פרינסס שואו), סיגל זלאיט , אורה ומיכאל (מילתא) שגית ברייטמן עוגיות ביתיות, יואב אלוין, גליה בדור וסיני אבט (דוקאביב), אופירה לוי, אדוארד וינוקור

על התמיכה לרבקה ותולי פרידגוט , רחל משורר

לצוות

תודה ליוספה חליבה מנכ"לית החברה העירונית ותודה לכל העוזרים במלאכה היומיומית- לצוות קטן ומסור של אנשים שעוזרים לטפח את המקום, שמגיעים לעזור לא רק עם הרגליים בעיקר עם הלב: עד ישראלי / סאונדטוני יוסקוביץ' / גרפיקה חנה נודלמן / צילום רונן שווידלר / עזרה בהפקה עדן בלובה / עזרה טכנית איילה ויצמן / סדר ונקיון כריס סבסטיאן / ספרייה, אבישי וייסברג /אתר,  אורלי עפג'ין / מנהלה

להודות גם ל רוצה כרמית בלומנזון אוצרת גלריה בבית מכל, לטלי וול יד ימיני שבעזרתה הכל זורם, ל שלומית גרנות שותפתי, מלכת ספרייה ובית, ל יעל וירון כהן יקר עד מאוד צלם, לבנים ביתיים שמאפשר הכל,

ולאמא שלי.

שלמד אותי לברך

עַל סוֹדד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,

עַל הַחֵרוּת הֵזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשׁׁם, לָדַעַת, לִיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

על התחדשות הזמן עִם בֹּקֶר וְעֵם לֵיל, לְבָלִי יִהְיִהה יוֹמִי הַיּוֹוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.


דפנה מנור



גר"א 10, רחובות טל ': 08-9467998 פקס: 08-9462607    www.bet-michal.

'

http://www.bet-michal.com/images/2016-17/mini/izhar1.

...
שכבה חדשה...

{linkr: none}