צייר לי גיבור PDF הדפסה דוא
חמישי, 07 ינואר 2010 10:30

אדם שר │ איל גזיאל │ בן בן רון │ גוסטבו סגורסקי │  זיו בן דוב

טל פרנק │יונתן הירשפלד │ יפעת בצלאל│ ליאב מזרחי│ סשה סרבר

רועי מרדכי│רימה ארסלנוב │ תמיר שר│ Ame72

 

גיבורים ואגדות -- מילים המעוררות זיכרונות של תקופה קסומה, שחלפה לבלי שוב. לכל תקופת ילדות גיבורים משלה, ולכל ילד – גיבורים משלו.  הגיבורים שבחרנו, שאהבנו, שחלמנו, שליוו את ילדותנו, מייצגים דבר-מה בסיסי וכלל אנושי, המתקשר עם הצורך שלנו, בני האדם, למודל חיקוי והערצה, להזדהות, לסמל. הגיבור מאציל מתכונותיו המופלאות על הילד הצופה בו, קורא עליו ומזדהה עימו, מאמין ביכולותיו הבלתי מוגבלות להביא את הטוב לעולם. דמות הגיבור סוחפת את הילד לעולמות של פנטזיה המהלכת עליו קסם. וכך, בכוח האמונה והתמימות, מעצים הילד את יכולותיו של הגיבור, המלווה אותו גם בשעות של בדידות, פגיעות ובלבול. הגיבור תמיד יהיה שם בשבילו, חזק, מציל, מביס את הרוע, מפוגג את הפחד, מבדיל בין טוב ורע, מגן ושומר.

ישנם גם גיבורים אחרים – חמודים ומתוקים, המעוררים רגשות חמים ואוהבים. גיבורי העל הם חלק בלתי נפרד מן התרבות הפופולארית של העולם המערבי ומשמשים כעין מיתולוגיה מודרנית. הם מאופיינים בדבקותם בקוד אתי ומוסרי גבוה ושואפים לטובת הכלל. הם מתקיימים בעולם שבו חוקי המציאות מטושטשים וסבוכים, ובעזרת יכולות מופלאות המעניקות להם עליונות על שאר בני האדם, הם מתמודדים עם הסכנות והרוע המאיימים על האנושות. האגדות שבין דפיהן הם מאוכלסים מדברות בשפה של סמלים ומטפורות ומעלות תכנים של תת מודע. לאגדה מבנה קבוע, שבסופו תבוא הבעיה לידי פתרון וההזדהות עם הגיבור תסייע לילד לעבד חוויות שחווה בעולם המציאות ולהתמודד עם רגשותיו. כך, באמצעות הדמיון וההגזמה לומד הילד לפתח משאבים פנימיים להתמודדות עם לחצים, משברים ומתחים.

התערוכה שלפנינו מזמינה את הצופה להישאב לתוכה, לתוך פיסת על-זמן קטנה של זיכרונות ילדות, של עולם שלם שהשארנו מאחורינו חרף רצוננו עם התבגרותנו – עולם תמים וילדותי, ראשוני וטהור, המאוכלס ביצירי הדמיון.

 

מיקי מאוס של אדם שר עבר "איזרוח" כחול-לבן, המנכיח אותו בכאן ועכשיו הישראלי. דמותו על גבי הכרזה צועדת במרץ ובחיוך רחב, אך למעשה כלואה מאחורי סורגים חלודים ומוזנחים. הכרזה מפיצה אור לבן ובוהק על סביבותיה, כמנסה בכל כוחותיה להיאחז באשליה של היקסמות, קלילות ואופטימיות. הפורטרט של דייזי מדגיש את עיניה הענקיות הפעורות ובוהות בתדהמה קבועה אל העולם. פיה המחייך ודמותה הסכרינית המועצמת על רקע התכלת המתקתק, מנעימה זה שנים רבות את זמנן של ילדות רבות ברחבי העולם. שר נוטל חירות לעצמו בהגדלת ענק של דמות הפלסטיק הזעירה, וכאן מתגלים הסדקים והזיוף שבכיסוי המושלם.

מבטו של איל גזיאל מאיר גיבורת תרבות ישראלית, משאת שאיפותיהן של ילדות ישראל שלפני עידן הבראץ: מלכת אסתר. אלו הן שתיים, תאומות זהות, מלכות  עצובות, לא יפות,  מבטן  מריר ומפוקח, צופה את עתידן המדויק אל מול שמים של שום מקום. דג המשאלות הוא משל לחלום ולפנטזיה. הילד השוכב מולו, בשלב של בין ערות לשינה, יכול להזמין לעצמו כל חלום ואפשרות. האמן, שכילד סבל מדימוי גופני נמוך וחלם חלומות על גוף אחר, על הרזיה, מאפשר לעצמו בריחה למצב שבו הכל אפשרי וניתן להשגה.

בר-כוכבא של בן בן רון הוא גיבור תרבות יהודי,  גיבור העבר וההווה של ההוויה הישראלית. דמותו העל-זמנית ניצבת בתנוחת ניצחון, חרבו מונפת אל על ומגנו לפניו, כאחד מגיבורי-העל העכשוויים. הנחות והטחות צבע נמרצות מרכיבות את הדמות ואת עולמה, כגוף אחד. הוא נוצק מחומרי סביבתו,  מנותק מהקהל המריע, לבדו בניצחונו המזהיר, נראה כעומד לעלות בלהט האש הפנימית הנובעת מתוכו, אפוקליפטית באופייה.

במכונית הבאטמן המשעשעת, המשחקית, מלאת הדמיון, מצליח גוסטאבו סגורסקי להעביר את תחושת הרעננות והתום של התבוננות דרך עיני ילד. אל תוך כמה חתיכות פח, עץ וגלגל מזדמן, נוצקה כבמטה קסם דמותו של הגיבור. מכונית הצעצוע משמרת את מאפייני השחור ומסכת הקרניים, אך איננה משדרת תכונות של אופל ומתח. ההיפך הנכון: ההומור, האינטימיות והרגישות נוכחים בעבודה.

סצנת הפתיחה בסרט הווידיאו של זיו בן דב היא סצנה של קרני שמש המפזזות על רקע שמים תכולים ונשגבים. מהר מאוד מסתיימת האשליה. הצופה מבחין בגלימתו של סופרמן וברגליו התקועות בקיר. דמותו של סופרמן נוחתת ממרומים היישר לעיסוק בבעיות ארציות ואנושיות של תקיעות, של מאמצי היחלצות, של השתייכות לשני עולמות ולמעשה אף לא לאחד מהם.

הגור הדלמטי של טל פרנק הוא צעצוע מתנפח, המייצג את עצם המשחקיות והתום הילדותי והנאיבי. הוא עשוי בטכניקה של יציקה המקפיאה וחונטת  את הרגע. הכלבלב המתוק, המופיע תמיד כגיבור חיובי, ידידותי, המייצג את הטוב, מאפשר היגד על רובד אחר של הילדות, רובד עמוק, קשה  ולא נאיבי. בעצם היותו באופן מוחלט תלוי קיום במשב האוויר של המזגן, הוא עלול ליפול, להתרסק ולהתרוקן  מאוויר. המתח הסמוי השורר כל העת משקף את הסכנה והאיום הקיימים בכל תקופת הילדות. פיל בתוך נחש בריח הוא מטאפורה ליכולת הילדית המופלאה לראות דברים מעבר לקופסה. כשמבוגר רואה בציור כובע, הילד רואה את הצורה המופשטת של החיה שנטרפה בשלמותה. העיגול הוא פנימית של אופניים עם איכויות של משהו נשי ורך. למרות השיבוש, העיגוליות והשאיפה לתפקוד ולשלמות נשארים.

יונתן הירשפלד מצא באיירון מן השלכה לרצונו שלו לעוף ולרחף. גיבור העל המצויר מתפרץ לסביבה ציורית זרה ומנוגדת למהותו. סביבה של פיסול אירופאי המדגיש את הפאר והיופי, את השליטה הווירטואוזית בשיש, על רקע תכלת טהור ורגוע מול שחור מתפרץ ובועט. איירון מן בחליפתו המגלמת את שיא ההתפתחות הטכנולוגית, מייצג את עולם הקדמה המודרני, התכליתי, הטכנולוגי,שכה מנוגד לעולם פסלי השיש המסורתי.

יפעת בצלאל בראה לאליס שלה עולם פלאות מבודד שבו היא ספק נופלת ספק מרחפת בריק, באין, בלימבו, במקום בו לא מתרחש מאומה. מקום שהוא מעבר לקיים, לידוע, לאפשרי. אליס מממשת את חלומותיה רק בעולם הפנטסיה, המאפשרת לחלום את החלומות הנועזים ביותר, לקוות ולצפות. מנותקת מהקשרו של הסיפור המקורי, עם סוג של נראות מזוהה: דהויה, משוכפלת, תמיד בתנועה, ממשיכה האמנית וחוקרת את אליס ואת גלגולי מסעה במחוזות הלא ידוע. המונוכרום הכחול עבורה הוא הצבע האינטואיטיבי, הוא מסמל עומק, הכלה ואופטימיות. שלגייה היא הקוטב ההפוך לאליס, היא מאפשרת התבוננות בשקט המדיטטיבי של הישנה, החיה-המתה, במצבה הסטטי שבו היא ממתינה לנסיך החלומות שיגאל אותה.

דיוקנו האישי של ליאב מזרחי מתאר את חלק גופו העליון, מכונס ומרוכז כולו בעיצומו של מעשה להטים. עיניו ממוקדות  בנקודה מסוימת מעבר לגבולות הקיום, חודרות ומשדרות את הכישוף. ידיו מחוללות את לחש הקסמים, שולטות ביד רמה בנחש המתפתל אשר את עקבות תנועתו מהדהדות קווצות השער המתפתלות על ראשו. חליפת ספיידרמן שלגופו מרמזת על אופיו של המעמד, על הרגע בו מגויסים כוחות העל לטובת מטרה נעלה להצלת האנושות. מזרחי מצליח ליצור התייחסות אינטימית ואישית לרצון האוניברסאלי להציל את העולם ולגלם את דמותו של הטוב והמיטיב.

באטמן של סשה סרבר הוא דמות אניגמטית. המסכה שהוא עוטה מסתירה לא רק את פניו אלא גם את נפשו, מציגה לעולם את אביר האופל הדרמטי. דיוקנו הגיאומטרי של הגיבור או אולי האנטי-גיבור, המנצל את עושרו כדי לממש את פעולות הנקם שלו, רשום על עלה זהב, מוקף בהילה עגולה המבודדת אותו מהעולם  ומדגישה את היותו זר ובודד. בתחריט השחור דמותו חסרת הפנים נמסה לתוך הריק הסוער האפל האופף אותה, מייצגת עוצמה מסתורית המעבירה את המתבונן אל מעבר לגבולות עולמנו והבנתנו.

ניקנור של רועי מרדכי הוא התפתחות דמותו של הצרצר מהספר "פינוקיו", כפי שהופיעה בסדרת הטלוויזיה. זוהי לכאורה דמות בלתי אפשרית, המשלבת בין ציפור ענקית (נקר), דינוזאור ואדם, שעיניו מכוסות ברטייה שחורה ועל גבו המעיל המגחיך את דמיונו לגיבור-על. לנקר יש משמעות של נבירה וחפירה, אך כאשר הם נעשים תוך עיוורון הם הופכים לפעולת לופ מטופשת ומגוחכת. שרשרת האסוציאציות שמייצרת הדמות מובילה את הצופה לכיוונים מיתולוגיים, היסטוריים, ספרותיים ואבולוציוניים ולמעשה מתגרה בהם. הנסיך הקטן המרחף בחלל, דמות קטנה המזוהה בשערה הכתום, מנסה ליצור קשר וחיבור עם הכוכב הקרוב אליה. היא מוקפת בריק, שהוא השלכה למניעיה לצאת מכוכבה/עולמה ולחפש קשרים חדשים.

רימה ארסלנוב בוראת עולם וירטואלי של משחקי מחשב המשלב את המשיכה אל היפה והאסתטי עם הרתיעה מהתכנים של האלימות, האירוניה והמלחמה. גיבוריה הקטנים הם דמויות חמודות המתרוצצות בחוסר שקט בפעילות אין סופית אשר רק במבט מעמיק יותר מתבררת כפעילות הקשורה לאלימות, מלחמה וקרב.הן נשלטות על ידי מפעיל המשחק, בעולם פנטסטי בעל חוקים וקודים משלו. הצילום 1 HALLMARK מציג שורות שורות של דמויות גיבורים התלויות על חוט ומעליהן הכותרת והמחיר של כל אחת מהן. תוך קריצה ובנימה צינית עורכת ארסלנוב רשימת מלאי של גיבורי הילדות ואומדת את שוויין.

תמיר שר מציג צילומים של סופרמן, באטמן ואינקרדיבל כשהם מסתובבים במהירות, "נמסים" ומאבדים מממשותם. הם מתעתעים בצופה ומזמינים אותו לבדוק את אמינותם, את משמעותם, את הקשרם לגיבורי המיתולוגיה ואת ההבטחה הגלומה בהם. בעזרת הליך מכני פשוט של חיבור בין טכנולוגיות לואו-טק, מצליח שר להשיג אפיון מיוחד לדמויותיו המצולמות.הן אינן ממוקדות, איבריהן משוכפלים, תנועתן המהירה לכודה במרחב הזמן כאילו קפאה לרגע קט בלבד. הדמויות מנכיחות קיום לא מוחשי, המתחבר לעולמות לא ארציים בהם לאדם הפשוט אין דריסת רגל, אך יש לו הרבה מקום לדמיין ולחלום.

ame 72 הידוע בכינויו "איש הלגו", הוא אמן בריטי החי בארץ ופעיל בסצנת האמנות האורבנית והגרפיטי במקומות רבים בעולם. ציוריו המתייחסים לחיים בחברה המערבית המודרנית, עוסקים גם ביחסים המורכבים שבין תוצר תעשייתי אחיד של פס ייצור לבין פעולה אמנותית ייחודית. מבטו מלא הומור, חיבה וגם ציניות. איש הלגו מייצג את הילד שלעולם אינו מתבגר, מעין פיטר פן מודרני, דמות על-זמנית החופשייה ממגבלות הנכון, המתאים והרצוי, קלה להזדהות בכל גיל, מין ואזור תרבותי וגיאוגרפי. ציורי דמויות אנשי הלגו שלו על קירות בית מיכל  מבטאים את הרצון לתקשר עם הציבור מעבר לחללי הגלריות המקובלים, ויוצרים דיאלוג עם הסביבה העירונית המשתנה והמגוונת.

 

לחץ כאן בכדי להוריד את הטקסט המלא של התערוכה

עדכון אחרון ב-חמישי, 14 ינואר 2010 11:32