״רציתי לגשר, במידת האפשר, על התהום הפעורה בין אדריכלות
עממית לבין אדריכלות של אדריכלים״ כתב האדריכל המצרי חסן
פתחי ) 1900-1989 ( בספרו 'אדריכלות לעניים – ניסוי במצרים
הכפרית'. הספר, שפורסם לראשונה ב 1973 ותורגם לאחרונה
לעברית, נתן משנה תוקף להתעוררות החברה לסביבה, לבנייה ירוקה ולכלכלה ירוקה,  ונחשב לתנ"ך של מתכנני ערים, חובבי אדריכלות ותרבות, העוסקים בתכנון ובכלכלה ברי-קיימא וסקרני תרבות.

היוזמת-שותפה לתרגום הספר לעברית, חוקרת תחום הבנייה באדמה
בישראל ובמזה"ת, גלית סיון, והאדריכלית טולה אמיר, מנחה פרויקטים
ומייסדת 'קליניקה אדריכלית חברתית', אוצרת ומשתתפת בתערוכות אדריכלות ואמנות, בשיחה עם עדי אנגלמן, האוצרת והמו"לית
השותפה של הספר, על מסורת מול מודרניזציה, על תפקידו של
האדריכל בחברה מודרנית, ועל תהליכים יצירתיים כפתרונות לאורח
חיים מותאם, שמאפשר סיכוי להתפתחות אנושית אמיתית.