שמעון אדף ושהרה בלאו

בעוד חמש מאות שנה בתל אביב, טרוד רבי יחזקאל בן גרים במציאת תרופה להיפוך מוטציה הפוגעת בנערי ישיבה. תפקידו לבדוק את כשרותן של התפתחויות טכנולוגיות, להביאן לפני סנהדרין לפסיקה או למצוא להן חלופות שההלכה היהודית החדשה סומכת עליהן את ידיה. בחיפושו אחר תרופה הוא נוסע אל בין הגויים, ובשובו מגיעה בעקבותיו אישה צעירה. בינתיים, בתל אביב, מופיע משורר עלום, מורד, ומירה אשת יוסֵי מאזינה לשירו. בעיר העתידית, שבה נאסרה אמנות השיר על מי שלא עבר סמיכה לפייטנות, מחוללת הופעתו זעזוע. חקירת זהותו של המשורר ובואה של האישה הצעירה אל תל אביב מערערות את הסדרים בעיר וגוזרות את גורלן של דמויות רבות בסרט הזה, "כפור", שדורון אפללו, משורר צעיר, ספק מתאר, ספק מביים, בעודו יושב בבית הוריו במבוא ים ומתאבל.

לכבוד צאת ספרו החדש, שהרה בלאו משוחחת עם שמעון אדף על גיבורי ספרו ועל דיוקן המספר ברומן.

שהרה בלאו סופרת, עיתונאית,  מגישה ועורכת בטלויזיה ובתחנת הרדיו הדתית 'קול חי'.
מדריכה בכירה במכון ללמודי השואה בחיפה, יוזמת ועורכת מזה 9 שנים את טקסי השואה האלטרנטיביים המתקיימים בתל אביב. גדלה בבית חרדי בבני ברק , עדיין מתגוררת שם, אך מחוברת אל מעוזי התרבות החילונית כאמנית ייחודית, מרובת כובעים ובעלת קול מתריס.

ספריו:

המונולוג של איקרוס : שירים (תל-אביב : גוונים, תשנ"ז 1997)
מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי (ירושלים :כתר, 2002) <שירים>
קילומטר ויומיים לפני השקיעה : רומן בלשי (ירושלים : כתר, 2004)
הלב הקבור (תל-אביב : אחוזת בית, תשס"ו 2006)
הכיתה היא מקום נוגע ללב : שירת בית הספר / עריכה – שמעון אדף
פנים צרובי חמה (תל אביב : עם עובד, תשס"ח 2008)
אביבה – לא (אור יהודה : דביר, תש"ע 2009) <שירים>