"תצלום הוא סוד אודות סוד. ככל שהוא מספר לך יותר, כך אתה יודע פחות". (דיאן ארבוס)

מיכל חלבין תרה אחר מושאי צילומיה במקומות שונים בעולם, מתחברת למקומיים ואחרי שהם מתרגלים אליה ובוטחים בה היא מביימת אותם מול המצלמה, בסביבתם המוכרת ובתאורה פשוטה. עבודותיה מתאפיינות בשילוב בין ניכור וחריגות לבין נורמטיביות, תוך חיפוש ניגודים חזותיים כזקן וצעיר, גדול וקטן, חדש וישן. היא מנסה ללכוד בעין המצלמה רגעים אנושיים דרמטיים ודרכם להתייחס לנושאים אוניברסאליים.   

העבודות המוצגות בתערוכה זו נאספו מכמה סדרות שנעשו במהלך השנים 2002- 2006, באוקראינה ובישראל. גיבורי צילומיה הם אנשי מופעי הבמה מעיירות קטנות ברוסיה ואוקראינה, בעיקר: אקרובטים, רקדנים, נערות גומי ונוודים. הם מתאפיינים באיכות "אגדתית" פיוטית ורומנטית המשרה אוירה ברוקית עשירה של קסם לא ברור, קסם של מחוזות רחוקים. הדמויות מוצגות בפשטותן, בתוך סביבתן הטבעית, ללא ניסיון האדרה כלשהו. יחד עם זאת, בכל אחת מהן טבוע משהו נוסף, אניגמאטי, הגורם לצופה להרגיש את המתח הלא מוגדר ולהשהות את מבטו. השילוב המטריד בין האינפורמציה הבהירה הנפרשת לעין הצופה לבין חידתיות, סתירות וניגודים, שורה על העבודות כולן. תלבושות הבמה המחויטות והמפוארות לצד הסביבה השגרתית והעלובה למדי, יוצרות תחושה צורמת, מופרכת.

פני המצולמים פונים כולם בריכוז רב למצלמה. עיניהם התלויות בעדשה, עמוסות בחלומות ובַכמיהה להגשימם, בד בבד עם רמזים לשיברם (,Untitled 03 2001-2000). גם כאשר אלו הם אב וביתו, שתי חברות או שני חברים, אין רמז לקרבה, נגיעה, חיוך או נינוחות טבעית השורה ביניהם, אלא נידמה כי הם מגויסים בכל מאודם לתפקיד אותו הם מייצגים. הסצנה עבורם היא גדולה מהחיים.(שני מטדורים, אוקראינה, 2005 ; אנג'לינה עם אביה, ישראל, 2005)הצגתם על רקע הסביבה הביתית, בניתוק מהבמה ומאור הזרקורים יוצרת ניגוד מוזר בין פאר הלבוש לבין פשטות הסצנה, ניגוד הטוען את המתרחש במתח לא ברור (Angelina, Israel, 2003)  .האור הוא ציר מרכזי בעבודות השואבות מקיסמו ויכולותיו להבהיר ולהכהות, לטשטש, להעצים ולסמא, להנכיח עומק פרספקטיבי ולייצר אפקטים רגשיים.

 "Angelina with her father" מציגה את אנג'לינה המלאכית והיפהפייה, נישאת בזרועותיו הגבריות והשריריות של גבר שפניו מבטאים מרירות ואכזבה מהולים בעצב (הכותרת מבארת לצופה שהוא אביה). שניהם בחלק גוף עליון חשוף, מבטם ממוקד במצלמה, בתוך מקווה מים כלשהו.

תחושת פרוורטיות וחוסר תקינות נוכחת בסצנה ומעלה שאלות רבות הנותרות ללא מענה.

בעבודה" Vit-10" נראית ילדה הטובלת במקור מים בטבע. היא איננה משתובבת, משפריצה או משדרת עליצות טבעית כלשהי, אלא צפה על פני המים בעיניים עצומות, ידיה פרושות בתנוחת צליבה, ספק מתגנב ללב הצופה אם היא בין החיים אם לאו. שתי הילדות בעבודה "ללא כותרת 10" ניצבות משעינות רגל על רגל בתנוחה פתיינית כשתלבושת ההופעה לגופן. מבט מעמיק יותר מגלה כי לרגליהן נעלי בית כבדות, פיהן מעוקל בציניות, מבטן לאה ופְנים האוהל אורב להן אפל ומאיים.

בין אם בשחור-לבן או בצבע, העבודות מתאפיינות בעושר גוונים וצבעים אשר נידמה שרק עיניה של חלבין הצליחו לחלץ מהאפרוריות השגרתית ולהציגם בנוכחות חדשה ועוצמתית הנשענת על גימור מוקפד.

במקביל לתערוכה בבית מיכל, מציגה חלבין תערוכה בגלריה אנדראה מייזלין בניו יורק ומשיקה את ספר צילומיה החדש.

אוצרת : כרמית בלומנזון